bee-keeperדבש הוא מה שהכוורן רואה, אבל האבקה היא מה שכל שאר העולם מקבל. כשדבורה עפה מפרח לפרח ואוספת צוף ואבקה לעצמה, היא נושאת בדרך אגב אבקה מפריחה לפריחה — וכך מפרה את הצמח. בלי אותה העברה, עצי פרי רבים, גידולי ירקות ופרחי בר לא היו נותנים פרי כלל. עבור גנן או בעל מטע, כוורת קרובה היא עובדת שקטה שמבצעת את העבודה החשובה ביותר בגינה, כל היום, בחינם.
איך דבורה מאביקה בפועל
לפרח יש חלק זכרי (אבקנים הנושאים אבקה) וחלק נקבי (הצלקת). כדי שייווצר פרי או זרע, האבקה צריכה להגיע אל הצלקת — בדרך כלל מצמח אחד לצמח אחר. לדבורה אין שום כוונה לעשות זאת; היא מחפשת מזון, אבל גופה מכוסה בשׂערות מסועפות שהאבקה נדבקת אליהן, והיא מבקרת בעשרות פרחים מאותו הסוג בטיסה אחת. אותה תנועה מפריחה לפריחה היא ההאבקה. שתי תכונות הופכות אותה למועילה במיוחד: נאמנות לפרח (היא נושאת את האבקה הנכונה) והכמות העצומה — משפחת דבורים חזקה מוציאה עשרות אלפי פועלות לאותו שטח בו־זמנית.
מה המטע והגינה מרוויחים
התועלת מהאבקה טובה אינה עניין של מה בכך — עבור גידולים רבים היא זו שקובעת בכלל כמה יבול יהיה:
- חנטה טובה יותר — יותר פרחים הופכים לפרי, פחות פרחים נושרים
- פרי גדול יותר ובעל צורה טובה יותר — תפוח, אגס או תות שדה שביקרו בהם פעמים רבות מתפתחים בצורה מלאה ואחידה יותר
- יבול ואיכות זרעים גבוהים יותר, ויציבות גדולה יותר של היבול משנה לשנה
תפוחים, אגסים, שזיפים, דובדבנים, שקדים, פטל, אוכמניות, מלונים, דלועים, חמנייה וקנולה — כולם תלויים במידה רבה במאביקים. צמחים מסוימים (עגבניות, פלפלים, דגנים) מתאביקים בעצמם או נסמכים על הרוח, ולכן דבורים אינן הכרחיות עבורם.
איך למקם דבורים לצורך האבקה
אם אתם רוצים שכוורת תעבוד עבור הגידול שלכם, התזמון, המרחק והכמות — כולם חשובים:
- תזמון — הכניסו דבורים רק כאשר הפריחה אכן מתחילה (בסביבות 5–10% מהפרחים פתוחים). אם תכניסו אותן מוקדם מדי, הדבורים "לומדות" עשבים סמוכים או מקורות מזון אחרים ונשארות עליהם.
- מרחק — הציבו את הכוורות בתוך המטע עצמו, או ממש לצידו. דבורים מעדיפות את מקור המזון השופע והקרוב ביותר; כל קילומטר נוסף מפחית את הביקורים בפרחים שלכם.
- צפיפות (מספר משפחות) — כלל אצבע גס הוא כ־2–3 משפחות חזקות לכל הקטר של מטע, ויותר מכך עבור גידולים התלויים מאוד בהאבקה (שקד, אוכמניות). משפחות חלשות לא נחשבות — הציבו משפחות חזקות, מלאות בפגר, שאוספות אבקה בהתמדה.
דבורים לעומת מאביקים אחרים
דבורת הדבש אינה המאביק היחיד — ולעיתים היא אפילו לא הטובה ביותר עבור צמח מסוים. דבורי בומבוס (Bumblebees) פועלות במזג אוויר קריר יותר ו"מאביקות ברעידה" אוכמניות טוב יותר מדבורי הדבש; דבורים בודדות (בר), זבובים, פרפרים וחיפושיות נושאים בנתח עצום של העבודה. הגינה הבטוחה ביותר היא זו שיש בה גם מאביקים מנוהלים וגם מאביקי בר.
לכן גידול דבורים והגנה על מאביקי בר הולכים יד ביד: השאירו חלקים מהקרקע שלכם לא מסודרים, עם אדמה חשופה ופרחי בר שבהם דבורי בר מקננות. אותו מקור מזון מזין גם את הכוורות שלכם וגם את דבורי הבומבוס של השכנים.
הגנה על מאביקים בזמן הפריחה
האיום הגדול ביותר על מאביקים בעונה הוא שימוש שגוי בחומרי הדברה. כמה כללים פשוטים מצילים גם את הדבורים וגם את היבול:
- לעולם אל תרססו קוטל חרקים על צמח בפריחה — לא על הגידול עצמו ולא על העשבים שמתחתיו
- אם חייבים לטפל, עשו זאת מאוחר בערב כשהדבורים כבר לא טסות, ובחרו בתכשירים פחות מסוכנים לדבורים
- כסחו עשבים פורחים לפני הריסוס, כדי שלא ימשכו דבורים אל השטח המטופל
- דברו עם המגדלים השכנים — תיאום מועדי ריסוס מגן על כולם
קוטלי עשבים וסילוק גורף של "עשבים שוטים" פוגעים גם הם, כי הם מסלקים מקורות מזון. שן הארי, תלתן וצמחים "לא רצויים" אחרים הם מזון עבור מאביקים.
השכרת דבורים, ומה הלאה
ברחבי העולם, ההאבקה כה יקרת ערך עד שהתפתח סביבה ענף מסחר שלם — כוורנים מעבירים כוורות למטעים ולשדות תמורת תשלום בזמן הפריחה, ולאחר מכן מוציאים אותן שוב. אם אינכם מגדלים דבורים בעצמכם, פנו לכוורן מקומי: הסדר של החזקת כמה כוורות על הקרקע שלכם לאורך הפריחה מועיל גם להם (מקור מזון) וגם לכם (הגידול).
ואם אתם שוקלים למקם כוורת אחת או שתיים ליד הגינה או המטע בעצמכם — ייתכן שזו ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו לעשות ביבול שלכם, כשהדבש הוא רק הבונוס. באפליקציית bee-keeper תוכלו לנהל את המכוורת שלכם, לתעד פריחה וביקורות, ולעקוב איך הגידול שלכם משתנה משנה לשנה עכשיו שהדבורים כאן.