bee-keeperהחורף לא הורג דבורים — הכנה לקויה כן. מושבה שנכנסת לחורף חזקה, עם דבורים צעירות, בריאה, ועם מספיק מזון תשרוד כפור קשה. הטעויות נעשות באוגוסט ובספטמבר, וההשלכות מתגלות רק במרץ. זה הופך את החִנְיֵין אולי למשימה החשובה ביותר של כל שנת הגידול. הנה מה שמושבה חזקה שחורפה כהלכה באמת צריכה.
מושבה חזקה ומלכה צעירה
המושבות שחורפות הכי טוב הן אלו עם הרבה דבורים צעירות ומלכה בת שנה־שנתיים לכל היותר. דבורי החורף שונות מבחינה פיזיולוגית: בעוד פועלת קיץ מתבלה תוך שבועות, דבורת חורף חיה חודשים ושומרת על חום האשכול עד האביב. לכן המטרה היא שיהיו הרבה דבורים צעירות עד הסתיו — כלומר מלכה שהטילה היטב בסוף הקיץ ומושבה שאינה מותשת. כאמת מידה גסה, מושבה שנכנסת לחורף באקלים ממוזג צריכה לכסות בצפיפות לפחות חמישה עד שישה מסגרות באוקטובר; כל דבר חלש יותר הוא מועמד לאיחוד עם מושבה שכנה. שתי מושבות סבירות שאוחדו חורפות הרבה יותר טוב משתי מושבות חלשות בנפרד.
קודם כול לטפל בוורואה
הגורם השכיח ביותר לאבדות חורף אינו הקור — אלא הוורואה. אקריות שמתרבות בסוף הקיץ ניזונות בדיוק מאותו דור של דבורי חורף שצריך לשרוד עד האביב, והנגיפים שהן מעבירות מקצרים את חייהן של אותן דבורים בדיוק כשאורך החיים הוא הדבר החשוב מכול. לכן הטיפול בוורואה מתבצע בזמן, לפני שדבורי החורף בוקעות (בדרך כלל בסוף הקיץ / תחילת הסתיו, מיד אחרי הקטיף האחרון), וטיפול נוסף בתקופה חסרת הסגירה (חומצה אוקסלית, בסוף הסתיו / תחילת החורף) מנקה את שארית האקריות. יש לספור אקריות אחרי טיפול הקיץ כדי לוודא שהצליח — יומן מעקב וורואה שמצמיד לכל טיפול ספירת מעקב תופס טיפול שנכשל בזמן שעוד אפשר לחזור עליו. בלי זה, כל השאר בעמוד הזה מתבזבז לשווא.
מספיק מזון — מהסוג הנכון
מושבה צריכה מספיק מלאי כדי לשרוד מהמרעה האחרון ועד לצוף האביב הראשון. באקלים ממוזג זה אומר בערך 15–20 ק"ג של מלאי מבוצע, ועד 25 ק"ג במקומות עם חורפים ארוכים — לפי הרמת הכוורת ("hefting") או שקילתה בתחילת הסתיו, לא לפי מבט חטוף על הפסים העליונים. הכלל הוא: קצת יותר מדי עדיף על מעט מדי, כי מלאי שלא נוצל עובר לאביב. האכלת החורף מתבצעת בזמן, עם סירופ סמיך ביחס 2:1 או פונדנט, בעוד עדיין חם מספיק שהדבורים יוכלו לעבד ולבצע את המזון. האכלה מאוחרת שהדבורים לא מספיקות לבצע נשארת לחה ומתקלקלת.
- להאכיל בזמן — כשעדיין חם והדבורים פעילות
- לוודא שהדבש/הסירופ מבוצעים לפני הקור
- להשאיר גם קצת אבקנית/לחם דבורים, לדור הראשון של הזחלים באביב
לחות מסוכנת יותר מקור
דבורים סובלות קור אם הן יבשות ומוזנות — אבל הלחות הורגת אותן. אשכול החורף מייצר חום ואדי מים; אם אדים אלה מתעבים על מכסה קר וטופטפים חזרה על הדבורים, המושבה מצטננת ונכשלת. אוורור טוב הוא לכן קריטי: גג בשיפוע קל או אוורור עליון כדי שהאוויר הלח ייצא, הכוורת מוגנת מרוח אך לא אטומה הרמטית. בידוד עוזר — במיוחד מעל האשכול, במקום שבו אוויר חם ולח נפגש עם המכסה — אך לעולם לא על חשבון זרימת האוויר.
הגנה מפני עכברים ורוח
בסתיו, יש לצמצם את פתח הכניסה או להתקין מגן עכברים ממתכת — ברגע שעכבר נכנס, הוא בונה קן והורס את החלת. יש למקם את הכוורות כך שלא יפנו לרוח הצפונית, בהטיה קלה קדימה כדי שמים יזרמו החוצה מהכוורת, ובאופן יציב כדי שהרוח לא תזיז אותן. אם באזורכם יש רוח חזקה או שלג, מחסה מפני רוח או סככה עוזרים מאוד.
שקט חורפי ובדיקות שקטות
לאחר שהחורפתם מושבה, השאירו אותה במנוחה — כל פתיחה בקור מצננת את האשכול ושורפת מזון יקר. בדיקות החורף שקטות ומתבצעות מבחוץ:
- הקשיבו, או דפקו על הכוורת בעדינות — זמזום רך ואחיד מעיד שהאשכול חי
- העריכו את המלאי על ידי הרמת חלקה האחורי של הכוורת ("hefting") או שקילתה
- לאחר שלג וקרח, פנו את פתח הכניסה כדי שהדבורים יוכלו לצאת לטיסת ניקוי
- נצלו את תקופת חוסר הסגירה לטיפול הוורואה האחרון
סוף החורף: השבועות הרעבים ביותר
רוב אבדות הרעב מתרחשות לא בקור העמוק אלא בפברואר ובמרץ, כשהמלכה מחדשת את ההטלה וצריכת המושבה קופצת — בדיוק כשהמלאי בשפל ביותר. מושבה יכולה גם לגווע ברעב במרחק סנטימטרים בודדים ממזון אם גל קור ארוך מרתק את האשכול הרחק ממנו. לכן מאמצע החורף ואילך, יש להרים את הכוורות באופן קבוע, ואם אחת מרגישה קלה, יש להניח פרוסת פונדנט של 1–2 ק"ג ישירות מעל האשכול (לעולם לא סירופ נוזלי בקור). כשהימים החמים הראשונים מביאים את טיסת הניקוי, יש לעקוב אחרי פתחי הכניסה: מושבות שטסות בעוצמה עברו את הגרוע מכול. הבדיקה המקיפה הראשונה עדיין ממתינה ליום רגוע של כ-15 מעלות צלזיוס.
תנו לאפליקציה להזכיר לכם
החִנְיֵין הוא רצף של שלבים שחייבים לקרות בזמן הנכון — וקל לדלג על אחד מהם. באפליקציית bee-keeper, תזכורות עונתיות מלוות אתכם דרך משימות הסתיו, ולכל כוורת אתם מתעדים כמה מזון נתתם ומתי טיפלתם בוורואה, כך שבאביב אתם יודעים בדיוק עם מה כל מושבה יוצאת מהחורף.
שאלות נפוצות
כמה מזון מושבה צריכה לחורף?
בערך 15–20 ק"ג של מלאי מבוצע באקלים ממוזג, עד 25 ק"ג במקומות עם חורפים ארוכים. יש להעריך זאת על ידי הרמת הכוורת או שקילתה בתחילת הסתיו, ולהאכיל את ההפרש בעוד עדיין חם — קצת יותר מדי תמיד עדיף על מעט מדי.
האם כדאי לבודד את הכוורת לחורף?
בידוד מעל האשכול עוזר כי הוא מונע מהעיבוי לטפטף חזרה על הדבורים, ומיקום מוגן מרוח חשוב יותר מקירות עבים. מה שלא תוסיפו, לעולם אל תאטמו את הכוורת הרמטית — האוויר הלח חייב להיות מסוגל לצאת.
מתי מאוחר מדי להאכיל בסירופ?
ברגע שהימים קרים מדי מכדי שהדבורים יוכלו לקלוט, להפוך ולבצע אותו — ברוב האזורים הממוזגים זה אומר שהאכלת הסירופ מסתיימת עד אמצע הסתיו. אחרי זה, המזון החירום הבטוח היחיד הוא פונדנט המונח ישירות מעל האשכול.
איך אני יודע באמצע החורף אם המושבה חיה?
הצמידו אוזן לכוורת (או השתמשו בצינורית) והקשיבו לזמזום רך ואחיד, או דפקו בעדינות והקשיבו לעלייה הקצרה בעוצמת הקול. בדקו משקל על ידי הרמת הכוורת. אל תפתחו את הכוורת בקור — אשכול שנפתח מאבד חום שאין לו במה לפצות.